איך ייתכן שאנחנו מאמינים לדמויות בדיוניות?
כשאני חושבת על פרוזה עולה בראשי תמונה: אני רואה את כל הכותבות בעולם כתצפיתניות בכל מיני פינות – על גבעות, הרים, איים, עננים, מערות, בתוך...
כשאני חושבת על פרוזה עולה בראשי תמונה: אני רואה את כל הכותבות בעולם כתצפיתניות בכל מיני פינות – על גבעות, הרים, איים, עננים, מערות, בתוך...
לילה אחד, לח וקיצי, בעודי משוטטת ברחובות לב העיר, ראיתי בחורה קרועת בגדים מונחת על ספסל. "מה קרה לך?" שאלתי אותה. "אנסו אותי," ענתה לי....
האוטובוס לאטלנטיק סיטי יצא מהארלם. מחיר הכרטיס כלל כיבוד קל באוטובוס (בוטנים ודיאט פפסי) ושובר של 30 דולר להימורים – מכונות מזל, לא...
השמש זרחה והרחם שלי צרח. בכל זאת קמתי מהמיטה והתנהלתי לעבר מכונת הקפה. חשבתי, אולי, מי יודע. אבל קפה לא הספיק לו. לרחם לא מספיק קפה. במשך...
אני מפעילה את הטייפ. הרי לא אוכל לזכור כל מה שהוא מספר, מתאר, מסביר. הטייפ פועל ואני מרוכזת, מסתכלת על פניו, על ידיו המפרשות קטע מסוים,...
אתמול בבוקר ראיתי את דוריס. האמת שלא בדיוק ראיתי. היא דפקה בדלת ולא פתחתי. היא קראה, "בובה, יש לי כאן קבבים מהבת דודה שלי. יותר מדי שָמן....